המונח מִשׂחוּק או גיימיפיקיישן באנגלית (gamification) מתייחס לכל מה שאינו משחק בהגדרה, שבו משלבים ומיישמים מכניקות מנגנונים משחקיים כדי להניע את המשתמשים ואו עובדים/ לקוחות לפעולה בהנאה, לעודד התמדה ושימוש חוזר (נאמנות) לשיפור תוצאות. לעיתים קרובות, משתמשים גם במינוח גיימיפיקציה לתיאור שכבה מישחקית שמוסיפים לדבר קיים או שנמצא בפיתוח, כדי להשיג את המטרות שהוגדרו באופן אפקטיבי יותר.
אני טוען שאפשר להרחיב את המושג גם לאנשים שיש להם חשיבה, אמונות ודפוסי פעולה משחקיים.
אנשים בעלי חשיבה משחקית.
מה זה חשיבה משחקית? Gameful Mindset
ממחקרים אתנוגרפיים שנערכו בעשורים האחרונים, נאסף מידע רב על מאפייני גיימרים בסביבות משחקים דיגיטליים* מקוונים.
סביבות משחקי הוידאו הינן סביבות מורכבות שמייצגות עולמות תוכן בעלי משמעות Semiotic Complex Systems.
מהמחקרים שערכתי בקרב בני נוער ומבוגרים במשחקים מקוונים אפשר לסכם:
דור הגיימינג מפתחים חשיבה משחקית רואים את עצמם כגיבורים הראשיים והבמאים של מסע החיים והלמידה שלהם. –ד"ר אלחנן גזית
עשרים מאפיינים של דור הגיימינג: אמונות, עמדות וכישורים המרכזיים שמאפיינים אנשים עם חשיבה משחקית:
- מכווני מטרה ובעלי מוטיבציה גבוהה להצלחה
- מכווני משימות ואתגרים, רואים בכל דבר אתגר, כמו משחק וידאו
- מתמידים ולא מוותרים כשניצבים בפניהם מכשולים וקשיים
- אוהבים ללמוד ולהשתפר במיומנויות
- מאמצים את הכישלון כחלק תהליך הלמידה
- משתוקקים ורגילים לקבל משוב על פעולתם והצלחתם, כחלק מתהליך הלמידה
- אופטימיים לגבי יכולתם האישית להתגבר על אתגרים ולהצליח כיחידים וכקבוצה
- יצירתיים
- מחליפים תפקידים ודמויות על פי הצורך
- מסתגלים לתנאים משתנים
- בעלי כישורי מנהיגות וניהול, לוקחים אחריות כשהנסיבות מחייבות
- סקרנים לגלות ולחקור מקומות ואנשים חדשים
- אמפתיים לזולת
- מוכנים להקריב עבור אחרים
- בעלי יכולות לעבוד בצוות
- מפעילים חשיבה מערכתית בסביבה מורכבת
- מוכנים לקחת סיכונים ולצאת מ"אזור הנוחות"
- מורגלים ללמוד בתנאי חוסר וודאות
- צופים בביצועי גיימרים (ביוטיוב/ טוויצ') וגם בביצועים של עצמם כדי להשתפר (Vicarious Learning)
מצאתי שמרבית האמונות, העמדות והכישורים שמפתח דור הפורטנייט (לא, לא טעיתי במינוח), מאפיינים אנשים מצליחנים שאינם בהכרח גיימרים.
למה חשוב לפתח חשיבה משחקית?
נמצא שבעלי חשיבה משחקית נוטים להיות מאושרים יותר ומסופקים יותר בחייהם האישיים, יש להם חוויות רבות יותר של הצלחה בחייהם המקצועיים. זאת בהשוואה לאנשים שאינם מחזיקים בגישה זו. הדבר נכון גם לגבי ארגונים, חברות הייטק וסטארט-אפים שמאמצים את החשיבה המשחקית לצמיחה עסקית.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא כריסטינה פבלובסקי, גיימרית סטרימרית הידועה בכינוי ItsWaterMelon. אירחתי את כריסטינה במסגרת תוכנית הרשת משחקים לעתיד שפיתחתי והנחתי עבור למידה בחירום של משרד החינוך. שוחחנו על איך זה להיות גיימרית בעלת ערוץ יוטיוב עם 10,000 עוקבים. [עדכון: נכון להיום יש לכריס כבר למעלה מ 70,000! ] את הראיון עם כריסטינה שילבנו בפרק של התוכנית שבו ניפצנו מיתוסים ודעות קדומות שליליות על גיימינג, ייצוג מגדר ובנות במשחקים דיגיטליים. דיברנו על חשיבות הקשר בין הורים לילדים במשחקים.
בראיון תוכלו לראות עד כמה כריסטינה מיישמת את מאפייני החשיבה המשחקית בגישה שלה לחיים:
בונוס: איפה מופיע המונח Gameful לראשונה?
המילה גיימפול (Gameful באנגלית) איננה מופיעה במילון אוקספורד נכון להיום. למיטב ידיעתי, המונח נטבע לראשונה על ידי חוקרת ומעצבת המשחקים ג'יין מק'ונגניל בשנת 2009 באתר Urban dictionary
הערה שוליים אבל חשובה:)
ה "משחק" בשפה העברית יש שתי מילים בשפה האנגלית "פליי PLAY" ו – "גיים GAME". ג'יין מקו'גניל עמדה על ההבדל בין שני המושגים המרכזיים גיימפול ( Gameful באנגלית ) ו-פלייפול ( Playful באנגלית). בעברית פלייפול מתייחס לפעילות "שובבית" חופשית שאיננה תחרותית ואיננה מציבה מטרות ברורות וברות השגה על ידי השחקנים. חמשת המאפיינים והדספוזיציות הראשונים של הגישה המשחקית, במובן 'גיימפול שמופיעים לעיל (בראש הפוסט) תוארו על יד ג'יין מק'וגניל במספר מאמרים מדעיים. מאפיין הסקרנות בהקשר מישחקיות הוצע על ידי פטרסון וסיגלמן (2004). כל המאפיינים הנוספים של גישת המיינדסט המשחקי הוגדרו על ידי, בהתבסס על מחקריי בתחום משחקים דיגיטליים בקרב ילדים ובני נוער (2013,2010 Gazit) וגם מבוגרים במשחקי תפקידים מקוונים מרובי משתתפים וורלד-אוף-וורקראפט. מחקר שהוביל זיו לביא (2012) ומחקרי האתנוגרפי ההוירטואלי הנוכחי במשחק הנפוץ בעולם ליג-אוף לג'נד (League of Legend – Lol).
*מתוך הספר 'אינטליגנציה משחקית בעידן ה-AIי (שם זמני, בהכנה).
עוד פרסומים בנושא כאן
