בלוג ג'וּלוּת

בגוף הדברים הוירטואלי

הפינה היומית הייתה אמורה להיות מוקדשת לשבוע איכות הסביבה הבינלאומית, אבל אי אפשר היה להתעלם מאירועי הטרור כלפי נשים בארץ וכלפי שחורים בארה"ב. בגוף הדברים הוירטואלי אנחנו מתחילים:

61_GamingBarosh
גיימינג בראש 61# בגוף הדברים הוירטואלי

אני חובש את הקסדה HDM ומוצא את עצמי "נוכח" (immersed באנגלית) בתוך חדר שינה וירטואלי. אני מביט למטה ורואה את השמלה לגופי, מסתובב ומביט בדמות האישה שניבטות אלי מהראי. אני נוגע בספר שמונח ליד המיטה עם כפות ידי הוירטואליות שאצבעותיו משוחות בלק. המוח שלי קולט ומעבד את כל המידעים שמגיעים מהחושים ומתנועת הגוף במרחב ובונה במטה קסם דימוי גוף של מישהו אחר. גוף האישה שאני רואה הוא הגוף שלי כעת.

לפתע אני שומע צעקות ורואה גבר שפוסע במהירות לכיווני באופן מאיים. מה עושים?

זה בדיוק מה שגברים חוו בתוך סימולציית מציאות מדומה של אישה מוכה שפיתח פרופ׳ מל סלייטר וקבוצת המחקר שלו במעבדת מציאות מדומה באוניברסיטת ברצלונה ולונדון קולג׳ באנגליה. סלייטר ועמיתיו מצאו שגברים אלימים בסימולציה ״להיות אישה מוכה ומאויימת״, משנים את התנהגותם והופכים להיות גם יותר אמפתיים לסבלם נשים במציאות.

במחקר אחר הם הראו שאנשים לבנים שערכו אימון סימולציה בטאי-צ'י ,שגולמו בגוף של אווטאר גבר שחור בסביבת מציאות מדומה (VR) שכללה סינכרון תנועות גוף מלא (full body visuomotor synchrony) הפחיתו את ההטיה הגזענית המרומזת שלהם כלפי אנשים שחורים.

לאשליית "בעלות על גוף האחר" שיוצר המוח שלנו באופן ספונטני ומהיר שלי בסביבת המציאות המדומה התלת ממדית קוראים באנגלית "אמבודימנט וירטואלי" (להרחבה ראו: גזית, 2020) .

גילום וירטואלי של גוף האחר (Virtual Embodiment באנגלית) היא אשליה שנוצרת במוח בסביבות מציאות מדומה. המוח שלנו מייצר באופן מהיר וספונטני את האשליה שלפיה ייצוג הגוף הוירטואלי שלנו הוא הגוף הממשי שלנו, או במילים אחרות "בעלות על גוף האחר".

כדי ליצור אשליה תפיסתית של 'בעלות על גוף אחר' צריך רק להתנסות, לא צריך לדמיין או לחשוב איך זה ירגיש "בנעליו של האחר". המשתמש פשוט רואה את הגוף הוירטואלי שלו בסביבת מציאות מדומה תלת-מימד זז בהתאמה עם התנועות הגוף שלו עצמו, במבט ישיר או על ידי הסתכלות במראה וירטואלית שמוצבת בפניו.

למה המוח שלנו יכול ליצור בקלות את האשליה שאנחנו מישהו אחר?

לדעת פרופ׳ מל סלייטר חוקר "נוכחות" ו – "התמעות" בסביבות מציאות המדומה בעל שם עולמי, הסיבה לכך טמונה בתכונת הפלסטיות המופלאה של המוח שמאפשרת לנו לקבל שינויים רדיקליים.

סלייטר וחבריו טוענים טענה מרחיקת לכת לפיה גילום גוף וירטואלי של מישהו אחר משנה גם את המיינדסט שלנו: הלך הרוח, האמונות, הגישות וההתנהגות שלנו לגבי מגדר, גיל, וצבע עור. בכך לדעתי סימולציות מציאות מדומה מסוג זה מהוות "מכונות אמפתיה והרחבה של התודעה החברתית שלנו". 

Virtual reality can transform not just where you are, but who you are. – Mel Slater

האזינו לפינת גיימינג מיוחדת לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ששודרה בתוכנית הרדיו שלושה שיודעים בהנחיית דודו ארז בחודש נובמבר 2018.

כאילו לא עברו שנתיים, אמש התקיימה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב עצרת מחאה בהשתתפות אלפי אנשים תחת הכותרת "ביחד נשים סוף לאלימות". על פי נתוני משרד העבודה והרווחה ונתוני נעמת במהלך חודש מאי חלה עלייה של יותר מ 100% במספר התלונות על אלימות במשפחה ובמספר הפניות לקו החם בהשואה לשנה הקודמת. מאז תחילת משבר הקורונה נרצחו שמונה נשים.

לדעתי, שילוב סימולציות מציאות מדומה מסוג "גבר בגוף אישה מוכה" של "אמבודימנט וירטואלי' יכול לסייע בתהליך הטיפולי של כל גבר אלים ויפה שעה אחת קודם. ביחד נשים סוף לאלימות!

!GAMEON

גיימינג בראש היא פינה כמעט יומית עם ד״ר חנן גזית חוקר גיימינג, משחקולוג מומחה לחשיבה משחקית ומייסד ג׳וּלוּת גיימינג+ משחוק תכליתי

להזמנת הרצאה /קביעת פגישת ייעוץ (גם מקוונת 🙂 | להצטרפות לפינה היומית #גיימינגבראש וואטסאפ / טלגרם | גילוי נאות | האזינו לפודקאסט משחוק העתיד. גם בספוטיפיי, אייטונס, גוגל פודקאסטים בכל זמן שתבחרו | אהבתם את הניוזלטר שלנו? פרגנו והזמינו חברים להרשם

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית, גיימיפיקיישן. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה.

מקורות:

גזית, א' (2020, 1 ביוני). מה זה אמבודימנט וירטואלי? Virtual Embodiment, [הודעה בבלוג משחוק העתיד]. אוחזר מתוך: https://gamefulheroes.co.il

אמיר אלון, '"שנה וחצי מרחו אותנו": מחר עצרת במחאה על גל רצח הנשים', ויינט, 31 במאי 2020, https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5739939,00.html

מיכל פעילן, 'מחאה המונית נגד אלימות כלפי נשים: "20 נשים בכל שנה, איפה איפה המדינה?"', מאקו- חדשות ערוץ 12, 1 ביוני 2020, https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-1acd80547107271027.htm

Banakou, D., Kishore, S., & Slater, M. (2018). Virtually being Einstein results in an improvement in cognitive task performance and a decrease in age bias. Frontiers in psychology, 9, 917. doi: 10.3389/fpsyg.2018.00917.

Banakou, D., Hanumanthu, P. D., & Slater, M. (2016). Virtual embodiment of white people in a black virtual body leads to a sustained reduction in their implicit racial bias. Frontiers in human neuroscience, 10, 601. doi: 10.3389/fnhum.2016.00601

Slater, M., Spanlang, B., Sanchez-Vives, M. V., & Blanke, O. (2010). First person experience of body transfer in virtual reality. PloS one, 5(5). doi:10.1371/journal.pone.0010564

Seinfeld, S., Arroyo-Palacios, J., Iruretagoyena, G., Hortensius, R., Zapata, L. E., Borland, D., … & Sanchez-Vives, M. V. (2018). Offenders become the victim in virtual reality: impact of changing perspective in domestic violence. Scientific reports, 8(1), 1-11. https://doi.org/10.1038/s41598-018-19987-7

דילוג לתוכן