מאמרים

בגוף הדברים הוירטואלי

לא ניתן להתעלם מאירועי האלימות התכופים כלפי נשים בארץ ובעולם. בגוף הדברים הוירטואלי אנחנו מתחילים:

טיפול בגברים אלימים באמצעות VR
גבר אלים בגוף אישה מוכה איך טכנולוגיות מציאות מדומה מסייעות בטיפול בגברים אלימים

יצא לכם להכנס לתוך סביבת מציאות מדומה עם קסדת HMD ? דמיינו שאתם חובשים את הקסדה ונכנסים לתוך חדר שינה וירטואלי. כעת אתם "מוטמעים" (immersed באנגלית) בתוך הסימולציה כמו בסרט מטריקס. אני מביט למטה ורואה את השמלה לגופי, מסתובב ומביט בדמות האישה שניבטות אלי מהראי. אני נוגע בספר שמונח ליד המיטה עם כפות ידי הוירטואליות שאצבעותיו משוחות בלק. המוח שלי קולט ומעבד את כל המידעים שמגיעים מהחושים ומתנועת הגוף במרחב ובונה במטה קסם דימוי גוף של מישהו אחר. גוף האישה שאני רואה הוא הגוף שלי כעת.

לפתע אני שומע צעקות ורואה גבר שפוסע במהירות לכיווני באופן מאיים. מה עושים?

זה בדיוק מה שגברים חוו בתוך סימולציית מציאות מדומה של אישה מוכה שפיתח פרופ׳ מל סלייטר וקבוצת המחקר שלו במעבדת מציאות מדומה באוניברסיטת ברצלונה ולונדון קולג׳ באנגליה. סלייטר ועמיתיו מצאו שגברים אלימים בסימולציה ״להיות אישה מוכה ומאויימת״, משנים את התנהגותם לטובה והופכים להיות קצת יותר אמפתיים לסבלם נשים במציאות.

במחקר אחר הם הראו שאנשים לבנים שערכו אימון סימולציה בטאי-צ'י ,שגולמו בגוף של אווטאר גבר שחור בסביבת מציאות מדומה (VR) שכללה סינכרון תנועות גוף מלא (full body visuomotor synchrony) הפחיתו את ההטיה הגזענית המרומזת שלהם כלפי אנשים שחורים.

גילום וירטואלי של גוף האחר (Virtual Embodiment באנגלית) היא אשליה שנוצרת במוח בסביבות מציאות מדומה. המוח שלנו מייצר באופן מהיר וספונטני את האשליה שלפיה ייצוג הגוף הוירטואלי שלנו הוא הגוף הממשי שלנו, או במילים אחרות "בעלות על גוף האחר", או באנגלית "אמבודימנט וירטואלי". קראו בגיימינגבראש:

  • מה זה Virtual Embodiment
  • לדעת פרופ׳ מל סלייטר חוקר "נוכחות" ו – "התמעות" בסביבות מציאות המדומה בעל שם עולמי, הסיבה לכך טמונה בתכונת הפלסטיות המופלאה של המוח שמאפשרת לנו לקבל שינויים רדיקליים.

    סלייטר וחבריו טוענים טענה מרחיקת לכת לפיה גילום גוף וירטואלי של מישהו אחר משנה גם את המיינדסט שלנו: הלך הרוח, האמונות, הגישות וההתנהגות שלנו לגבי מגדר, גיל, וצבע עור. בכך לדעתי סימולציות מציאות מדומה מסוג זה מהוות "מכונות אמפתיה והרחבה של התודעה החברתית שלנו". 

    Virtual reality can transform not just where you are, but who you are. – Mel Slater

    האזינו לפינת גיימינג מיוחדת לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ששודרה בתוכנית הרדיו שלושה שיודעים בהנחיית דודו ארז בחודש נובמבר 2018.

    שנתיים חלפו ביעף ואתמול תקיימה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב עצרת מחאה בהשתתפות אלפי אנשים תחת הכותרת "ביחד נשים סוף לאלימות". על פי נתוני משרד העבודה והרווחה ונתוני נעמת במהלך חודש מאי חלה עלייה של יותר מ 100% במספר התלונות על אלימות במשפחה ובמספר הפניות לקו החם בהשואה לשנה הקודמת. מאז תחילת משבר הקורונה נרצחו שמונה נשים.

    חייבים לצמצם ולמגר את מעגל הפגיעה בנשים. לדעתי טכנולוגיות מציאות מדומה מסוג "גבר אלים בגוף אישה מוכה" בסימולציות מסוג "אמבודימנט וירטואלי' עשויות לסייע מאד בתהליך הטיפולי של כל גבר אלים ויפה שעה אחת קודם. יחד נשים סוף לאלימות!

    ד"ר אלחנן גזית, מרצה, יועץ, יזם וחוקר גיימינג, מטאוורס וחדשנות, עוזר למנהלים, ארגונים, סטארטאפים וגם הורים לילדים ליישם חשיבה משחקית לצמיחה עסקית ואישית.

    ד"ר חנן גזית מייסד juloot

    מקורות:

    גזית, א' (2020, 1 ביוני). מה זה אמבודימנט וירטואלי? Virtual Embodiment, [הודעה בבלוג משחוק העתיד]. אוחזר מתוך: https://gamefulheroes.co.il

    אמיר אלון, '"שנה וחצי מרחו אותנו": מחר עצרת במחאה על גל רצח הנשים', ויינט, 31 במאי 2020, https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5739939,00.html

    מיכל פעילן, 'מחאה המונית נגד אלימות כלפי נשים: "20 נשים בכל שנה, איפה איפה המדינה?"', מאקו- חדשות ערוץ 12, 1 ביוני 2020, https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-1acd80547107271027.htm

    Banakou, D., Kishore, S., & Slater, M. (2018). Virtually being Einstein results in an improvement in cognitive task performance and a decrease in age bias. Frontiers in psychology, 9, 917. doi: 10.3389/fpsyg.2018.00917.

    Banakou, D., Hanumanthu, P. D., & Slater, M. (2016). Virtual embodiment of white people in a black virtual body leads to a sustained reduction in their implicit racial bias. Frontiers in human neuroscience, 10, 601. doi: 10.3389/fnhum.2016.00601

    Slater, M., Spanlang, B., Sanchez-Vives, M. V., & Blanke, O. (2010). First person experience of body transfer in virtual reality. PloS one, 5(5). doi:10.1371/journal.pone.0010564

    Seinfeld, S., Arroyo-Palacios, J., Iruretagoyena, G., Hortensius, R., Zapata, L. E., Borland, D., … & Sanchez-Vives, M. V. (2018). Offenders become the victim in virtual reality: impact of changing perspective in domestic violence. Scientific reports, 8(1), 1-11. https://doi.org/10.1038/s41598-018-19987-7