מאמרים

פיל 🐘 אנריל

גיימינג בראש #55 עם ד״ר חנן גזית: פיל אנריל 🐘

לפני מספר שנים *הנחתי פרויקט פיתוח משחק רשת עבור ילדים ובני נוער עם שיתוק מוחין. המשחק פותח במטרה להעצים את תחושת המסוגלות של הילדים ולעודד את האינטראקציה החברתית שלהם.

בעולם המשחק ׳תפוס את הפאיי׳ השחקנים יכלו לבחור לשחק בדמות (אווטאר) של חיה בעלת כוח-על. כדי לנצח במשחק כל קבוצה הייתה צריכה לגנוב את עוגת הפאי של הקבוצה היריבה ובו בזמן לשמור על הפאי שלהם. המשחק חייב את השחקנים לשתף פעולה ולהפעיל חשיבה אסטרטגית כדי לנצל במכסימום את כוחות העל שלהם.

אתגר הפיתוח היה להתאים את המשחק לילדים בעלי הצרכים המיוחדים. לבנות עולם תלת ממדי עשיר ולעצב את חוויית הממשק/ משתמש UX/ UI, פעלנות הגיימר Agency ומסע השחקן בהתאם.

גיימינג בראש עם ד"ר חנן גזית: פיל אנריל
גיימינג בראש 55 עם דר חנן גזית פיל אנריל

חשבנו על שלוש חיות שלכל אחת כוח-על: 🐒🐯🐘 וכשהגענו לעיצוב הפיל עם כוח-על חזק, נתקלנו בחומת הפוליגונים. מספר הפוליגונים הגדול שלו הכביד על הרצה חלקה של המשחק. לכן נאלצנו להחליף את הפיל בדמות חיה אחרת מן המוכן בעלת מספר פוליגונים נמוך יותר.

מה זה פוליגון?

מרבית האובייקטים התלת-ממדיים במשחקי וידאו עשויים מפוליגונים שצמודים זה לזה. פוליגון הוא משטח דו-ממדי. כלומר כדי שיהיה לך פוליגון יש להגדיר לפחות שלושה קווים. הקווים מחברים סדרת של קואורדינטות במרחב הוירטואלי׳ התלת מימדי במחשב. כלל האצבע הוא: יותר פוליגונים (מצולעים)= איכות טובה יותר של תמונת האובייקט התלת מימדי. כמו שתארנו, הבעיה שחווינו בתהליך הפיתוח עם Gal Florentin המעצב הגרפי המוכשר שלנו היה, שככל שמספר הפוליגונים שבהם משתמשים בבמשחק הוידאו עוחה, כל החומרה שדרושה להצגתם צריכה להיות חזקה יותר.

טכנולוגיות גיימינג הןPushing technologies שמקדמות את החדשנות בתעשיית ההייטק, הבידור והספורט.

בשבוע שעבר הושק מנוע פיתוח המשחקים אנריל 5 של חברת אפיק גיימס (פורטנייט) שיכול להכיל גם ״עדר פילים בחנות החרסינה״ כמו שאומרים. המנוע יכול לשנות מודלים תלת ממדיים שמורכבים ממיליארדי פוליגונים ולהתאים אותם לכל פלטפורמה באופן אוטומטי. עם אנריל 5 המשחקים יעבדו אופן חלק עם גרפיקה מדהימה של אובייקטים תלת ממדיים.

במנוע אנריל 5 יש שני חידושים פורצי דרך טכנולוגיים: הראשון הוא Lumen שמאפשר ליצור ייצוג של אור וצל כמעט כמו במציאות על ידי אלגוריתמים שלוקחים בחשבון גם את האורות המוחזרים מהמשטחים שנמצאים בתמונה ולא רק את האור הראשי שמאיר את התמונה. החידוש השני הוא Nanite שמבוסס על אלגוריתמים של למידת מכונה ומאפשר לייצג אובייקטים ברמת רזולוציה ופירוט גבוהה מאד עם מיליארדי פיסקלים. מנוע המשחק קובע בעצמו באופן יעיל ובזמן אמת את רמת הפירוט של האובייקטים בתמונה, כתלות במרחקה מנקודת המבט Pov ומסגרת הייחוס Frame of Reference של השחקן. עם מנוע אנריל 5 יהיה לנו קשה להבדיל בין סביבת משחק וידאו לבין משהו שצולם בעולם הממשי.

איזה אפשריות חדשות נפתחות עבור מפתחי משחקים? איזה עידן חדש של חוויות גיימינג מציאותיות יותר עם רמת Fidelity גבוהה יותר נפתח? אשמח לשמוע בתגובות.

מה זה גיימיפיקיישן (Gamification)?

מִשׂחוּק (גיימיפיקיישן באנגלית) מוגדר כשילוב מנגנוני משחקים וחשיבה משחקית בדברים שאינם משחק בהגדרה במטרה להניע את הממשתמשים לפעולה מהנאה, לעודד אינגייג'מנט ונאמנות ולסייע בפתרון בעיות (גזית, 2011).

ד"ר אלחנן גזית, מרצה, יועץ, יזם וחוקר גיימינג, מטאוורס וחדשנות, עוזר למנהלים, ארגונים, סטארטאפים וגם הורים לילדים ליישם חשיבה משחקית לצמיחה עסקית ואישית.

ד"ר חנן גזית מייסד juloot

*מהו צמי"ד? ארגון שפועל כמיזם חברתי במסגרת תנועת הצופים בישראל, שמטרתו קידום וטיפוח נוער בעלי צרכים מיוחדים ע"י שילובם בפעילות צופית מותאמת. צמי"ד בשיתוף ארגון 'וראייטי ישראל' פיתחו את תוכנית 'צופי וראייטי', תנועת נוער בקונספט ייחודי וראשוני בעולם שבו ילדים עם צרכים מיוחדים עוברים פעילות צופית משותפות ללא צורך לצאת מהבית. המודל מציע מסגרת חברתית בדמות חברות בתנועת הנוער הצופים, באמצעות האינטרנט. במודל זה חניכי 'צופי וראייטי' נהנים מרשת חברתית-אינטרנטית המאפשרת להם לקחת חלק פעיל במסגרת צופית-ערכית-חינוכית מותאמת.