המחאה נגד האלימות המשטרתית כנגד יוצאי אתיופיה התפרצה ברחובותנו לאחר הריגת סלומון טקה בן ה-18 בעימות עם קצין משטרה. קיים צורך אמיתי לשקם את האמון האבוד של יוצאי אתיופיה במדינה.

גם בארה"ב יש רמה גבוהה של אלימות מצד המשטרה כלפי מיעוטים ובמיוחד כלפי אפרו-אמריקאים. חניקתו למוות של האפרו-אמרקאי ג'ורג' פלויד על ידי שוטר סיור הציתה את Black Livers Matter תנועת המחאה החברתית הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב מאז רציחתו של מרטין לותר קינג. הדבר הציף מחדש את סוגיית האלימות המשטרתית על רקע גזעני בארה"ב. יתכן שלחלק מהשוטרים יש הטיה גזענית מפורשת, אבל יש גם הטיה אחרת לא פחות חמורה והיא נסתרת ואיתה הרבה יותר קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי להתמודד.

זוהי הבעיה של הטיה מרומזת (implicit bias) שאיננה נמצאת ברמה המודעת של האדם, אך באה לידי ביטוי בהתנהגותו. הטיה מרומזת קשה מאד עד בלתי אפשרי לשנות בדרכים פורמליות.

• רוצים הרצאה מרתקת על דור הגיימינג ועתיד עולם השיווק והפרסום? הזמינו כאן

• איך רותמים את המטאוורס לצמיחה עסקית? כאן

האם טכנולוגיות מציאות מדומה יכולות לסייע להחזרת אמון הציבור במשטרה? האם אפשר לאמן להדריך באמצעותה שוטרים להיות קשובים יותר, אמפתיים יותר לכל אזרח באשר הוא?

באיזה אופנים ״גילום האחר״ בטכנולוגיות מציאות מדומה עשוי לשפר את התנהגות של שוטרים בסיוע לקורבן של אלימות, גזענות והשפלה משטרתית?

מחקר שפורסם בכתב העת Presence שופך אור חדש על הנושא.

• מה זה Virtual Embodiment

החוקרים השתמשו בטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) שאותו ערכו בקרב שלושים ושמונה שוטרים במשטרת ארה"ב. ההשתתפות במחקר כללה נוכחות בחקירה וירטואלית של חשוד אפרו-אמריקאי צעיר בן שבע עשרה לצידו של קצין שמפגין כלפיו התנהגות מתעללת על רקע גזעני.

לאחר התנסות זו חולקו המשתתפים לשתי קבוצות באופן אקראי. כל המשתתפים "חזרו בזמן" לאירוע החקירה רק שקבוצה אחת שכללה שבע-עשרה משתתפים היו עדים באופן פרטני לראיון שוב מנקודת מבט של צופה מהצד בגוף שלישי (Observer), בעוד שעשרים ואחד משתתפים חוו את החקירה מנקודת מבטו הגלומה של החשוד, קורבן החקירה (מצב קורבן). כל המשתתפים נחשפו לאחר כמה שבועות לעוד אירוע תוקפנות של קצין משטרה על רקע גזעני כלפי גבר אפרו-אמריקאי בתרחיש של בית קפה וירטואלי. התוצאות הראו שהפעולות של אלה שהיו במצב 'הקורבן' תועדו כעוזרות ומועילות יותר כלפי הקורבן מאשר אלה שהיו במצב 'הצופה מהצד'.

לדעת החוקרים, 'גילום האחר' בטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) פועל על המשתתפים ברמה חווייתית מרומזת ולא מפורשת. מכן שיש להתערבויות מסוג כזה סיכוי גבוה להיות יותר אפקטיביות במאבק נגד אלימות על רקע גזעני שהשורשים שלה טמונים בהטיה מרומזת.

האם VR יכול לעצב תודעה והתנהגות?

האם טכנולוגיות מציאות מדומה יכולות לעצב ולשנות אותנו כבני אדם? טכנולוגיה היא רק כלי. מצד אחד, אפשר לקחת אותה לכיוונים טובים ולעצב "מכונות אמפטיה לאחר" אבל מצד שני, אפשר להשתמש בה באופן מעווות אם בוחרים להתעלם כליל משיקולים אתיקה ומוסר.

מבעד למראה שחורה אפשר לראות מה קורה כשמבצעים מניפולציות לא מוסריות ואתיות שמעצבות את התודעה ואת ההתנהגות של המשתמשים. בפרק 'גברים נגד אש' בסדרת הטלויזיה הדיסטופית, קבוצת חיילים קרביים נלחמת במפלצות ומוטציות אכזריות כדי להגן על התושבים. במהלך הקרב הראשון שלו אחד החיילים מתחיל לחוות תחושות מוזרות וחוסר נוחות (בלי ספולייר).

העתיד המשחקי

התפתחות גיימינג וטכנולוגיות מציאות מדומה פותחים בפנינו אופקים חדשים של מחקר ופיתוח אשליית גילום וירטואלי בגוף האחר (Virtual Embodiment) שלה פוטנציאל יישומי במגוון תחומים ובמיוחד על יישומי הדרכה ואימון עתידיים.

ד"ר אלחנן גזית, מרצה, יועץ, יזם וחוקר גיימינג, מטאוורס וחדשנות, עוזר למנהלים, ארגונים, סטארטאפים וגם הורים לילדים ליישם חשיבה משחקית לצמיחה עסקית ואישית.

Credit: Post cover Photo by Koshu Kunii on Unsplash