מצב האלימות נגד נשים בארץ הולך ומתגבר משנה לשנה. יעיד על כך הנתון המדהים שהתפרסם השבוע במסגרת הקמפיין יוצא הדופן של שבועון לאשה, לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.

מאז פרסום מספרו של קו החירום על שער השבועון במסגרת הקמפיין

חלה עליה של 500% בפניות של נשים לעמותת “ל.א לאלימות נגד נשים”.

קו החירום של עמותת ל.א לאלימות נגד נשים פועל כל השבוע, 24 שעות ביממה, בטלפון: 6724*

איך טכנולוגיות מציאות מדומה עשויה לעזור בטיפול בגברים אלימים?

שיטות הטיפול המשקם בגברים מכים דורשות התמדה מצד המטופלים כדי להגיע לתוצאות אפקטיביות. נמצא שאחוזי הנשירה בקרב גברים אלימים שמסכימים לעבור טיפול גבוהים מאד ורבים מהם לא מסיימים את כל התהליך הטיפולי.

האם התנסת בחווית מציאות מדומה? בואו נדמיין ששמנו משקפים (Head Munted Display- HMD) על הראש, ואנחנו גם מחזיקים שלטי בקרה בידיים. לחצנו "סטארט" וכעת אנחנו מוצאים את עצמנו "בתוך" חדר שינה וירטואלי. בשפה המקצועית קוראים לזה "אנחנו מוטמעים" (immersed באנגלית) בתוך סימולציה, קצת כמו הסרט מטריקס.

• רוצים הרצאה מרתקת על דור הגיימינג ועתיד עולם השיווק והפרסום? הזמינו כאן

• איך רותמים את המטאוורס לצמיחה עסקית? כאן

אנחנו מביטים מטה ורואים שאנחנו לובשים שמלה. מבט לראי בחדר מגלה דמות של אישה. ליד המיטה בחדר השינה יש ספר. כשאנו רוצים לקחת אותו אנחנו שמים לב שהאצבעות שלנו עדינות ומשוחות בלק אדום.

המוח שלנו קולט ומעבד את כל המידעים שמגיעים מהחושים ומתנועת של הגוף שלנו במרחב הוירטואלי ובונה במטה קסם דימוי גוף של מישהו אחר. כעת גוף האישה במראה הוא הגוף שלנו.

לפתע גבר שפוסע במהירות לכיוונו באופן מאיים וצועק עלינו. מה הייתם עושים?

זו הסיטואציה שחוו גברים בתוך הסימולציה 'אישה מוכה'. סימולציה שפותחה על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ׳ מל סלייטר מנהל מעבדת מציאות מדומה באוניברסיטת ברצלונה ולונדון קולג׳ באנגליה. סלייטר ועמיתיו גילו במחקרם כי גברים אלימים בסימולציה ״להיות אישה מוכה ומאויימת״, משנים את התנהגותם לטובה. הם הופכים להיות קצת יותר אמפתיים לסבלם של נשים במציאות.

מחקר חלוץ זה נותן קצת תקווה להמשך.

לאשליית ה- "בעלות על גוף האחר" שיוצר המוח שלנו באופן ספונטני ומהיר שלי בסביבת מציאות מדומה תלת-ממדית קוראים באנגלית "אמבודימנט וירטואלי". רוצה לדעת עוד בנושא? קראו בבלוג גיימינג בראש:

• מה זה Virtual Embodiment

במחקר נוסף נמצא שאנשים לבנים שערכו אימון טאי-צ'י על ידי גילום גוף של אווטאר של גבר שחור בסביבת מציאות מדומה (VR) עם סינכרון תנועות גוף מלא (full body visuomotor synchrony) הפחיתו את ההטיה הגזענית המרומזת שלהם כלפי אנשים שחורים.

פיתוח טכנולוגיות מציאות מדומה וגיימינג כ "מנועי אמפתיה" יכול לסייע בטיפול בגברים אלימים ולהקטין את נגע האלימות נגד נשים. – ד"ר אלחנן גזית

משחקים לעידוד 'התערבות מונעת' באירוע אלימות

"אחת מכל חמש נשים תיפול קורבן לאונס, אחת מתוך שלוש נשים תיפול קורבן לתקיפה מינית, אחת מתוך אחת תעבור הטרדה מינית במרחב הציבורי, ובין 40 ל-60% מהנשים יוטרדו מינית במקום העבודה שלהן". ד"ר אביגיל מור. (ידיעות אחרונות, נובמבר 2017).

ומה עושים הצופים מהצד באירוע האלימות? במחקר שערכה ד"ר אביגיל מור נמצא שהנטיה להתערב באופן אקטיבי ולמנוע אלימות תלויה במין של הצופה. 70% מהנשים יתערבו, אבל 38% הגברים יביטו מהצד ולא יעשו דבר.

צוות חוקרים באוניברסיטת ניו המפשיר ודארטמאוט קולג׳ בבריטניה בראשות דר׳ שיריין פוטר פיתחו בשיתוף סטודנטים משחק טריוויה דיגיטלי ומשחק סימולציה אינטראקטיבי. המשחקים מיועדים עבור צופים מהצד באירוע של פגיעה מינית, אלימות או הטרדה סדרתית נגד נשים שנמצא בעיצומו או שעומד להתרחש בסבירות גבוהה. המטרת של המשחק היא לגרום לשחקנים לשנות את ההרגלים שלהם וללמוד כישורי התמודדות במצבי קיצון אלה.

החוקרים מצאו ששני המשחקים השפיעו באופן חיובי על עמדות הנבדקים לגבי התערבות מונעת וגם הגבירו את רמת מסוגלותם העצמית שלהם לבצע התערבות מונעת במקרים אלה.

נמצא שהמשחק האינטראקטיבי תרם יותר לשינוי עמדותיהם של הנבדקים הגברים, סטודנטים שנה ראשונה באוניברסיטה. המשחק הגביר את רמת מסוגלותם לבצע התערבות מונעת אקטיבית כשהם צופים מהצד באירועי אלימות ופגיעה מינית בנשים. לאחר חודש מסיום ההתנסות משחקים, נמצא שהשינוי בעמדותהם של הנבדקים לגבי התערבות מונעת נשאר יציב.

It's Your Move הוא משחק סימולציה שפתוח על בהמשך למחקר מוצע על ידי המרכז לתקיפה מינית של אדמונטון והמרכז לתקיפה מינית של אוניברסיטת אלברטה.

איך משפיעים גיימינג וטכנולוגיות מציאות מדומה על התודעה וההתנהגות?

אחת השאלות שמעסיקה חוקרים רבים היא: האם גיימינג וטכולוגיות מציאות מדומה יכולים לעצב ולשנות אותנו כבני אדם? נזכור שכל טכנולוגיה היא רק כלי. מצד אחד, אפשר לקחת אותה לכיוונים טובים ולעצב "מנועי אמפטיה" לקבלה והזדהות עם סבלו של האחר. מצד שני, אפשר להשתמש בה באופן מעווות כשבוחרים להתעלם משיקולי אתיקה ומוסר. דבר שעשוי להוביל לעתיד דיסטופי כפי שמתואר בסדרת הטלוויזיה 'מראה שחורה'.

מה צופן לנו עתיד המשחקי?

טכנולוגיות מציאות מדומה והמטאוורס פותחים בפנינו אופקים חדשים. ראינו שחקר אשליית גילום וירטואלי בגוף האחר (Virtual Embodiment) מתרגם ליישומים אפקטיביים לשינוי תודעתי והתנהגותי בתחומים שונים, דוגמת השוטר הטוב, השוטר הרע.

אני צופה שהמגמה של קבלת אישור ה- FDA למשחקי וידאו וסימולציות כטיפול רפואי לגיטימי במקום לקיחת תרופות או כטיפול משלים, תתעצם.

לחברות הייטק וסטארטאפים שישכילו לפצח ולפתח יישומי מטאוורס וגיימינג שמבוססים על מדעי הרפואה, הפסיכולוגיה והמדעים הקוגניטיביים צפוי עתיד מבטיח. עבורינו כמשתמשים, ליישומים אלה יתכנו השפעות מרחיקות לכת על התודעה, ההתנהגות ושיפור השלומות (Well-being) שלנו.

"אנחנו דור הגיימינג, נוֹלַדְנוּ לְשַׂחֵק". GAME-ON!

ד"ר אלחנן גזית, מרצה, יועץ, יזם וחוקר גיימינג, מטאוורס וחדשנות, עוזר למנהלים, ארגונים, סטארטאפים וגם הורים לילדים ליישם חשיבה משחקית לצמיחה עסקית ואישית.

קריאה נוספת

מקור:Potter, S. J., Flanagan, M., Seidman, M., Hodges, H., & Stapleton, J. G. (2018). Developing and piloting videogames to increase college and university students' awareness and efficacy of the bystander role in incidents of sexual violence. Games for health journal.

Gordon, Kenzie., Pearson, Sam. (2021, April). Game On: Video Game-Based Approaches to Bystander Intervention Training. Courage to Act. www.couragetoact.ca/blog/game-on

*באתר שפ"ינט – השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך מדווחים על עליה משמעותית במקרה האלימות במשפחה בכלל ובאלימות כלפי נשים בפרט מאז פרוץ משבר הקורונה. הסגר, החרדה, הלחץ הכלכלי ותנאי אי הוודאות, העצימו התנהגויות אלימות באופן משמעותי, גם במשפחות שלכאורה לא נחשפו לכך קודם.

על פי שפ"ינט האלימות נגד נשים היא דפוס התנהגות מרובת פנים שיכול לכלול: פגיעות פיזיות, מיניות ופסיכולוגיות (איומים והפחדה, העלבה והפחתת ערך), שליטה כלכלית ופיקוח ומעקב אובססיבי אחר בת הזוג, ובמקרים הכי חמורים רצח.